לא פשוט היה לבחור רשימת המלצות קריאה מבין כל הספרים הטובים שקראתי בחודשים האחרונים.
כדי להפוך את הבחירה למעניינת יותר, ואת הרשימה למצומצמת, הוספתי קריטריון נוסף, מעבר לזה המובן מאליו- ספר טוב.
בחרתי ספרים שהדמות הראשית בהם אישה ושעוסקים בצורה זו או אחרת בחירות.
אל דאגה בתחתית פוסט זה תקבלו קישור להמלצות נוספות, על ספרים טובים שלא קשורים לחירות או נשים.
מוכנים? הנה הן:
5 המלצות קריאה לפסח למבוגרים
אלינור אוליפנט ממש בסדר/גייל האנימן. הוצאת כתר
אלינור אוליפנט,היא הרבה יותר מבסדר. היא מהדמויות שילכו איתי עוד זמן רב מאוד בתוך הלב.
היא שוברת את הלב , לעצמה ולקורא , וגם מאחה אותו.
כשחום אנושי פוגש בכאב צורב וחמלה והומור עוטפות ומרפאות זו התוצאה.
מעט על העלילה :
אלינור אוליפנט גדלה מגיל עשר במשפחות אומנה שטיפלו בה בסדר גמור(אבל לא מעבר לכך)
מגיל שבע עשרה היא חיה לבדה. כיום היא בת שלושים, ובכל פעם שמישהו שואל לשלומה היא עונה בסדר.
כי זה מה שמקובל לומר, אבל היא לא באמת בסדר. היא פצועה ולא רק פיזית מילדותה.
היא פשוט למדה להביא את ההדחקה לדרגת אמנות.
אלא שיום אחד היא וריימונד, בחור ממקום העבודה שלה נקלעים למצב שבו הם מגישים עזרה חיונית ודחופה, לזר מוחלט מהרחוב.
מאותו רגע מתחיל דבר להניע דבר.
פצעים נפתחים, קליפות נושרות ואט אט מתחילה החלמה, אמיתית הפעם. בלי הדחקות ובלי אשליות.
למרות כאב רב מאוד שנושאת איתה אלינור זה ספר מלא חום אנושי, אופטימיות ואמונה חזקה בכוחה של החלמה.
הבטחתי קשר לחירות.
מבלי לקלקל עם ספוילר אציין רק שבמהלך החלמתה, יוצאת אלינור לחופשי מכבלים רבים מאוד, ובעיקר כבליה של אם איומה.
גן של התחלות חדשות/אבי וקסמן. הוצאת ידיעות ספרים
גם לילי גרווין, הגיבורה הראשית בספר הזה, היא דמות נשית נהדרת.
אבל לא רק היא, רוב הדמויות בספר הזה נשיות וכולן נהדרות. האמת היא שכךגם דמויות הגברים בספר.
אבי וקסמן יודעת לבנות דמויות עגולות, נוגעות ללב אמינות ובעיקר כאלה שנרגיש שאנחנו מכירים היטב ורוצים להזמין אותן אלינו לליל הסדר… אפילו אמה הדי איומה של לילי נוגעת ללב ומעוררת חיבה מדי פעם.
מעט על העלילה:
לילי גירוון היא אם לשתי בנות. האחת בת שבע וההשניה בת חמש.
לפני ארבע שנים נהרג בעלה בתאונת דרכים, ממש ליד ביתם.
רגע, אל תברחו מהכאב, באמת שזה לא ספר עצוב!
רייצ׳ל, אחותה הצעירה עוזרת לה לתמרן בין גידול הבנות ועבודתה כמאיירת ספרי לימוד.
באחד הימים היא נשלחת ממקום עבודתה לקורס גינון, כדי שתדע לאייר סדרת ספרים על ירקות.
למרבה ההפתעה מתגלה הקורס כמעניין, וכך גם מי שמעביר את הקורס.
כמו כן היא מכירה שם קבוצה שלמה של אנשים שהופכים לחבריה.
למרות נגיעות העצב ״גן של התחלות חדשות״ הוא ספר אופטימי, לא פעם מצחיק ממש, וגדוש אהבה.
לא פחות חשוב, על אף כל המלכודות הצפויות מצליחה הסופרת להישמר מקלישאות.
גם לילי, כמו אלינור, לומדת להוציא את עצמה לחירות מהעבר, מהכאב( הוא נשאר אבל כבר לא כובל) מהפחדים.
שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי/ג׳ואנה קנון. הוצאת סנדיק תמיר
גם אלזי היא דמות נשית מקסימה, ורק בגילה המאוד מבוגר היא זוכה לצאת לחירות, מזיכרונות קשים, מטרגדייה של העבר. למרבה הצער, זה קורה רק לאחר שחלק מתפקוד הזיכרון שלה מתפורר.
מעט על העלילה:
אלזי ופלורנס הן דיירות בדיור המוגן צ׳רי טרי. הן החברות הכי טובות מילדות.
למעשה זהו הדבר הראשון שצריך לדעת על אלזי.
הדבר השני הוא שהיא תמיד יודעת מה להגיד ואיך לשפר לפלורנס את מצב הרוח.
את הדבר השלישי תגלו רק בקריאת הספר, ממש ממש בסופו.
באחד הימים מגיע דייר חדש לדיור המוגן.
לחרדתה של פלורנס היא מזהה אותו בתור רוני בטלר, למרות שהוא מציג את עצמו בשם אחר.
הבעיה היא שאותו רוני מת כבר שישים שנה. או אולי לא?
זה סיפור על חברות גדולה מהחיים, וגם מעבר לחיים.
זה סיפור על אהבה גדולה, לעיתים הרסנית, לעיתים בלתי אפשרית, ולעיתים צצה בעדינות ובמפתיע.
זה סיפור על חמלה גדולה, על מחילה ועל כאב.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
״הצמחונית״ האן קאנג. הוצאת סאגה
זהו הספר המאתגר ביותר ברשימה הזו והוא נועד למיטיבי לכת.
הדמות הראשית, יונג- יה, מנסה להגיע אל חירותה באמצעי קיצוני ביותר- הרעבה עצמית.
כחמש שנים לאחר נישואיה מתחילה יונג יה לסבול מסיוטי לילה רווי אלימות ודם.
היא בטוחה שהסיבה לכך היא אכילת בשר ומחליטה להפסיק לאכול בשר.
לכאורה, החלטה די שגרתית ורגילה, אלא שכשמדובר בקוריאה החלטה זו נדירה מאוד, ומה שמתחיל כתמיהה משפחתית ודאגה לבריאותה של יונג יה, הולך ומידרדר לתקיפה אלימה בידי אביה, ובהמשך להידרדרות מצבה הנפשי.
הסיפור המסופר בתחילה דרך עיניו של בעלה, בהמשך דרך עיני גיסה, בעלה של אחותה הגדולה, ולבסוף דרך עיני אחותה.
הגיס, הוא אמן ארט וידאו, ספק מאוהב ספק רווי תשוקה לגיסתו, האם זו הסיבה לכך שהוא מחליט להשתמש בה כמושא לפרוייקט האמנותי הבא שלו? או שלהיפך? היצר האמנותי הוא שמוביל אותו ליצר המיני?
כך או כך פרוייקט האמנות שלו הוא ציור של פרחים ססגוננים על גופה העירום, ציור המתבסס על כתם לידה כחול על ישבנה, ובהמשך מחליט לשלב גם את גופו העירום, ביצירה ולא רק.
הסיפור, אשר מתרחש בקוריאה הוא צוהר לעולם אחר מזה שאנו מכירים.
עולם בו החירות הנשית היא דבר אשר לא פעם לא ניתן אפילו לחלום עליו.
עולם אשר בו לעיתים החירות היחידה היא החירות למות, פיזית או נפשית.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
״לכי רצפי את הים״ עדנה שמש. הוצאת הקיבוץ המאוחד
לא פחות מארבע דמויות נשיות חזקות יש בספר הזה. כל אחת מהן נמצאת במסע שחרור משל עצמה, והמסעות שלהן משתלבים.
עלמה בר מבקשת להשתחרר מכבלי ההמתנה והציפייה למה שלא יקרה, לבעלה שיחליט לשוב הביתה, להחלמה ניסית של בנה, לשחרור מכאבי החיים שלה.
בת שבע מילוא, חברתה הטובה ביותר, נמצאת במסע של החירות להתאבל על בנה בדרך בה היא בוחרת והחירות להמשיך בחייה.
וואפא חכים, אותה פוגשת עלמה בכנס בינלאומי, נלחמת על זכותה לחיות כאישה חופשיה, ערבייה, ישראלית, פלשתינאית.
היא מסרבת להינשא שכן, על פי דבריה, בחברה הערבית אישה נשואה היא לעולם לא אישה חופשיה.
מתילדה יולנדה זעפרני, היא קשישה בודדה, אשר שומרת על חירותה להיות מחוץ לכל משבצת והגדרה, גם בהיותה קשישה וגם בצעירותה.
לכאורה, רק לכאורה, הנה עוד סיפור על מה שכבר סופר ועוד יסופר.
למעשה, עדנה שמש מוכיחה שההבדל בין ספרות טובה לאחרת הוא לא ב״מה״ אלא ב״איך״ וה״איך״ שלה מצוין.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
ואם חשקה נפשכם בהמלצות נוספות, אשר לא בהכרח קשורות לחירות, או לדמויות נשיות, מוזמנים לקרוא כאן
חג חירות שמח