ספר הרגשות הגדול- הרבה יותר מספר גדול.

מכירים את התחושה כשאתם מחכים המון זמן למשהו  ופוחדים שעד שהוא יגיע כגודל הציפיות כך יהיו האכזבות?

זה לא מה שקרה.

“ספר הרגשות הגדול” שנשלח אלי לסקירה, התעכב באדיבות דואר ישראל ,וכשהגיע סוף סוף גיליתי שהוא התעלה מעל לכל הציפיות שהיו לי.

הספר ,שנכתב על ידי מרי הופמן, תורגם לעברית על ידי יעל שכנאי, ויצא לאור בהוצאת רימונים ,ידיעות אחרונות וספרי חמד ,הוא הרבה יותר מספר. הוא הזמנה לבילוי משותף של מבוגרים (הורים/מורים/גננות/סבים וכו’) וילדים בגילאים שונים.

כבר כשהעליתי לפייסבוק את תמונת הכריכה הגיעו תגובות מתלהבות רבות, ובצדק.

האיורים של רוס אסקוית  פשוט שולחים קריצה ואצבע מזמינה כאומרים לך” בוא, תצטרף אלינו, הנאה מובטחת” עוד אתייחס אליהם בהמשך הפוסט.

כבר מדפדוף ראשוני התלהבתי ממנו, והצטערתי על כך שהילדים שלי כבר גדולים מדי עבורו(בכל זאת  עברו כבר את גיל 17..)  וצעירים מכדי להפוך אותי לסבתא. אל דאגה, פתרתי את הבעיה. רמז לכך תמצאו בתמונה בראש הפוסט.

 כל כך הרבה מחשבה מושקעת בספר, בשפה שמותאמת לילדים מבלי להתיילד.  “תחושה איומה מבעבעת מבפנים  ואתם רוצים לצרוח על מישהו או לזרוק דברים”, בדרך בה כל כותרת מעוצבת בצורה שמתאימה למשמעות.

מגוון הדמויות המאוירות- ילדים ומבוגרים בכל הצבעים והגילאים, ילדים בכיסאות  גלגלים ילדה לבושה בחיג’אב. אב שמבשל, ילדה מנצחת בתחרות ריצה, וכך הלאה. בדרך לא מילולית מעביר הספר מסר נפלא בעיניי :לא משנה כמה שונים נהיה, במגוון הרגשות הקיים בנו כולנו דומים.

מגוון הדמויות עוזר כמובן גם לכל ילד למצוא את עצמו ולהזדהות.

הבטחתי לגלות לכם איך פתרתי את העובדה שהספר הזה פשוט מבקש להיפגש עם הילדים.

פניתי לחברתי , נאווה סיימון, אשר מלבד היותה בלוגרית מוכשרת( ראו קישור בסוף) היא אם לארבעה ילדים מקסימים, בגילאי 3,7.9.12 והצעתי לה לבלות קצת עם הספר וילדיה.

הנה הרשמים שלה:” זה ספר שפותח דיון, שיחה וחוויה משותפת. האיורים מקסימים, משעשעים ומלאים בפרטים. ההומור הרב באיורים משחרר ומעודד תקשורת. למשל האיור של הילד שהולך עם תחתונים על ראשו( נמצא בעמוד שעוסק בהשתטות) מזמן שיחה על מה מקובל בחברה ומה לא, על הליכה עד הסוף עם מה שאני רוצה לעומת נורמות מקובלות.

דרך האיורים הגענו אל הטקסט. זה לא ספר של קריאה רציפה, אלא ספר שמעיינים בו(לא בהכרח לפי הסדר) באיורים, בכותרת, קוראים משפט ומתחילים לדבר, אחרי שקראנו בו מעט יחד ושוחחנו, נשאר הספר על השולחן, הנה נעמה בת השבע שלקחה למחרת את הספר ביוזמתה והתחילה לדפדף”

כבר אמרתי לכם שהוא מזמין, נכון? הנה יעלי בת השלוש

 עד כאן נאווה,והנה כמה תובנות שלי כמי שעבדה עם ילדים  וספרים למעלה מעשרים שנה:

*היכולת להמליל רגשות היא מיומנות חשובה ביותר ,חלק בלתי נפרד מאינטליגנציה רגשית. כשילד יודע לשיים רגש, הוא יודע לשים לב אליו, ויחד עם זאת ליצור נפרדות ממנו(כלומר, לא משהו גדול ועלום שם מתרחש בתוכי ובולע אותי, אלא יש בי רגש כזה וכזה) ולטעמי הוא לא מטופל מספיק, לא בספרי הילדים ולא במערכת החינוך.

*גם כאשר יש התייחסות לרגש מסתפקים לרוב באלה המוכרים כמו שמחה, עצב, פחד וכעס. בספר הזה יש התייחסות  גם לשביעות רצון, מבוכה, רוגע מצב רוח רע, ועוד ועוד,  יתרה מזאת , בעמוד האחרון בספר כתוב” יש כל כך הרבה רגשות, הרבה יותר מאלה שמופיעים בספר הזה. נסו לבדוק כמה סוגים של רגשות אתם מכירים.” מה שכמובן פותח שיחה ומזמין את הילדים לשים לב לרגשות העולים בהם, למעשה הספר הזה עשוי להיות אמצעי לשינוי השיח המשפחתי.

*כתלמידת  NLP אני  שמה לב יותר ויותר לעובדה שהחיים הם גם וגם , ושמחה לגלות את הטקסט הזה בספר:

“אתם יכולים להרגיש כל מיני רגשות שונים זה מזה באותו הזמן ובאותו היום” רק תחשבו איזו הקלה זו לילד שכל החיים שואלים אותו: “אתה שמח או עצוב? כועס או מתבייש?” ופתאום הוא מקבל לגיטמציה לכך שהוא מרגיש תחושות שונות, לעיתים אפילו מנוגדות בו זמנית.

*אני אוהבת את העובדה שיש בספר לא רק מידע , אלא גם שאלות. ולא שאלות שיש עליהן תשובה חד משמעית, אלא תשובות שפותחות שיחה

*הומור רב נמצא בספר ,גם באיורים וגם בטקסט, וההומור הוא לא רק אמצעי שמעודד תקשורת, הוא גם מעגן למידה. חשבו על עצמכם- נכון שאת זוכרים הרבה יותר דברים שלמדתם בשילוב צחוק?

לסיום, אם אתם הורים/סבים לילדים בגילאי שלוש ומעלה, מורים/גננות או מטפלים רוצו לקנות את הספר הזה, ברשתות הספרים או דרך אתרי האינטרנט של ידיעות ספרים או רימונים הוצאה לאור.

לספרי ילדים מומלצים לחצו כאן

והנה הקישור לבלוג של נאווה, כדאי לכם לבקר שם, לא רק הילדים שלה מתוקים ונהדרים.