פרוזה

מעל לכל "החלון והמדרגות" הוא ספר שאהבתי מאוד וגורם לי לקוות שעומרי חורש כבר שוקד על ספרו השני.

מעבר להיותו סיפור אישי וספר על הזוועה הגדולה ביותר,"המקעקע מאושוויץ" הוא גם ספר על כוחה של אהבה וניצחונה של הרוח האנושית על הרוע שקיים אצל חלק מבני האדם.

"רומן" הוא ספר מצוין והייתי מכתירה אותו ככזה גם ללא התייחסות להיותו ספר ביכורים.

"המבוגרים" הוא ממתק קריאה מהנה במובן הכי טוב של המילה.

"מה שנטע אוהבת" ספרה של איילת הירשמן הוא ספר שכיף מאוד לקרוא בו, בתנאי שלא מגיעים אליו רעבים.

שלושה ספרים שקראתי בשבוע קייצי במיוחד ואהבתי

ספר מצחיק ומלא אהבה ומתיקות אמיתית, כזו הנובעת מכך שבעל חיים מככב בספר.