פופוקטפטל או קאפקייקס שוקו פטל?

 

כשרחלי זוסימן מהבלוג ״ פשוט מבשלת״ הזמינה אותי לחגוג איתה ועם בלוגריות נוספות את יום ההולדת העשירי לבלוג שלה חשבתי לעצמי: "עשר שנות בלוג- WOW" וכמובן שמחתי מאוד להצטרף למסיבה.

את רחלי הכרתי דרך חברת פייסבוק אחרת שגם היא בלוגרית- יונית צוק, ש"שידכה בינינו לצורך עזרה טכנית שהייתי זקוקה לה באתר.

אחרי שקיבלתי את העזרה לה נזקקתי בצורה נעימה אדיבה וצנועה, מיהרתי לבקש ממנה חברות  בפייסבוק  ולשוטט גם בבלוג שלה " פשוט מבשלת" אם אתם עדיין לא מכירים אותו, זה הזמן.

רק אל תשכחו לחזור בזמן לחגיגה:)

במסגרת החגיגה מארחת רחלי כל יום בלוגרית אחרת , שכותבת פוסט בהשראת אחד הפוסטים של רחלי.

אני בחרתי לכתוב על ספר הילדים הנפלא ולצערי לא מספיק מוכר של מרים רות

״ פופוקטפל״  מייד נגיע אליו.

לפני כן ,מילה על הפוסט שממנו שאבתי את ההשראה. זהו מתכון לקאפקייקס שוקולד פטל.

אני אוהבת את השילוב של שוקולד עם פטל.

 השילוב של מתוק מתוק עם חמצמץ מתפצח , קצת כמו בחיים:)

בתחתית הפוסט הזה תקבלו קישור למתכון הנהדר של רחלי ועכשיו  התרווחו לכם על הכורסא הוירטואלית, ושמעו מעשה בסיפור נפלא ואמיתי:

באחת משנותיי הראשונות כמחנכת בכיתה א׳ גיליתי את הספר הנפלא

״פופוקטפל ״ שכתבה מרים רות, אחרי שקראתי והתאהבתי, הבאתי אותו איתי לכיתה.

קראנו, התמוגגנו, ובעיקר שיחקנו( מיד יגיע ההסבר איך משחקים עם ספר. )

יום אחד התפתחה שיחה בין הילדים בכיתה וביני על הספר הזה וספרים אחרים של מרים רות( אתם ודאי מכירים את מעשה בחמישה בלונים, תירס חם והבית של יעל) כשלפתע עלה הרעיון לכתוב לסופרת מכתבים.

״ אבל איך נשיג את הכתובת שלה?״ שאל אחד הקטנים

״ אל דאגה. אני אטפל בזה״ אמרתי לו ואכן הילדים כתבו ואני גיליתי( גוגל היה פחות פעיל אז.)  שהסופרת גרה בקיבוץ שער הגולן.

חברה שהכירה חברה סיפרה לי שהסופרת כבר כמעט עיוורת לחלוטין, אבל עדין צלולה ומתפקדת.

אספתי את כל מכתבי הילדים, בכתב היד , עם שגיאות הכתיב הקסומות , הוספתי מכתב משלי , שלחתי ו.. שכחתי מזה.

כעבור שבועיים בערך מצאתי בתיבת הדואר שלי מכתב תשובה ממנה.

את שאגות ההתרגשות שלי ודפיקות הלב אפשר היה לשמוע כנראה למרחקים.

הילדים קיבלו את הבשורה בצורה הרבה יותר רגועה וטבעית.

מבחינתם קרה בדיוק מה שאמרו לקרות. הם כתבו , שלחו וקיבלו תשובה.

אני שהייתי קצת יותר מבוגרת ומנוסה ידעתי כמה זה לא מובן מאליו וראוי להערכה. היא כבר כמעט ולא רואה ובכל זאת דאגה לכתוב תשובה לקטנטנים ולי. תשובה בכתב יד.

לצערי הרב, איכשהו במעברי הדירות איבדתי כנראה את אותו מכתב, אבל אני זוכרת שבין היתר היא כתבה שהיא שמחה מאוד שאהבנו דווקא את הספר הזה שלה.

כמה מילים על הספר:

הספר מספר על ילד בשם זמיר( כן כן) שמשחק על שפת הים:

״ ביום קיץ בהיר, ביום קיץ חם,

  זמיר בנה גבעה על שפת הים.

  על הגבעה ארמון- כולו פאר!

    מי יעלה לארמון?

   מי יבקר?״

את זמיר וארמון החול שלו באים לבקר בזה אחר זה נמלה חילזון וסרטן.

בשפה נפלאה, מקצב כובש וחרוזים שמגבירים את ההנאה כובשת אותנו מרים רות ואנחנו מצטרפים עם זמיר ואורחיו לניסיונות לטפס על הר החול, שהופכים בדמיונם להר החרמון והר העצמון

לפתע מכריז הסרטן:

״ זה לא העצמון!

   זה לא החרמון!

   זה ההר הכי מפורסם,

ההר הגבוה בכל העולם!״

וכאן הוא מסתבך בניסיונות לבטא את שם ההר, ניחשתם נכון- פופוקטפל.

מתברר שבאמת יש הר כזה. הר געש פעיל במכסיקו.

פירוש המילה בשפת האצטקים הוא״ ההר המעשן״

אבל  עם כל הכבוד לאצטקים אני כאן בשמה של השפה העברית. 

מרים רות מפליאה בספר לשחק עם המילה, בצורה טבעית ביותר , באמצעות הדמויות והעלילה המשעשעת היא מאפשרת משחקי מילים, הכרת תבניות לשוניות ואינסוף הנאה לילדים ולהורים.

הנה דוגמא אחת:

״פופו.. קט..

 פופו קטן…

 פופו קט כפל..

פופו תק פנדל…?

המשלב הלשוני הגבוה בספר משתלב גם הוא בצורה טבעית וכך בדיוק צריך להעשיר את אוצר המילים של הילדים.

ילד ששומע שורה כמו:

״ התפלאו סרטן, חילזון ונמלה

ויחד הריעו במקהלה״ מבין מתוך ההקשר ולומד להכיר את המילה הריעו.

 הדמויות בספר מתקשות להגות מילה מסובכת ולא מוכרת. ללא ספק סיטואציה מוכרת  שיוצרת הזדהות אצל כל ילד.

כמובן שאפשר תוך כדי או אחרי הקריאה להרחיב ולספר לילדים על פופוקטפל האמיתי, ההוא במקסיקו.

במשפט אחד-

״ פופוקטפל ״ של מרים רות בהוצאת ספריית פועלים מזמן אינסוף חוויות נפלאות של קריאה משותפת להורים ולילדים.

רוצים ממש לחגוג איתם?שלבו בחגיגה קריאה בספר ואחר כך הכנת קאפקייקס שוקולד פטל.

 למתכון לחצו כאן.

להמלצות נווספות על ספרי ילדים לחצו כאן